התמקדנו בשיעור בטיפולו של קסטר בסיפור הנזל וגרטל בתוך ספרו אורה הכפולה. אורה מוזמנת לשמוע את אביה המנצח על האופרה  הנזל וגרטל על ידה מתיישבת העלמה גרלך – חברתו של האב. כשאורה מגלה שאביה מנופף ביד לעלמה גרלך  וכשהעלמה גרליך מציעה לה קופסה עם ממתקים  היא בטוחה  שהיא  המכשפה מבית הממתקים בסיפור הנזל וגרטל.

בלילה חולמת אורה חלום בו נכנסים הביתה אופים וממלאים אותו בלחם עד שלא נשאר מקום. האב נכנס ואומר שצריך לפנות את התאומות מהבית מכיוון שאין מקום ללחם. קסטר מבקר בסיפור את  קלות הגרושין בחברה המודרנית שלדעתו נובעת  לא ממחסור אלא  מעודף אמצעים ואידווידואליות מוגזמת.

תיאור האב בחלום המחלק את מיטת הבנות במסור וקורע את התאומות הוא תיאור קשה שספק אם הוא מתאים לספרות הילדים.

בסוף השיעור צפינו בקטע מתוך הספר: אבא מתארס.

התחלנו לעסוק בספרו של אריך קסטנר – אורה הכפולה.  קסטנר החל את כתיבתו לילדים  בשנת 1928 בספר אמיל והבלשים - ספר על חבורת ילדים התופסת גנב.  אמיל והבלשים היה חידוש בנוף ספרי הילדים בגלל עיסוקו בתכנים ריאליסטיים ויום יומיים.  הספר נחשב  גם לספר החבורות הראשון.

אריך קסטנר

קסטנר כתב ספרי ילדים רבים כשהידועים שבהם הם הספרים פצפונת ואנטון, שלושים וחמישה במאי, הכיתה המעופפת ועוד.

בשנת 1949 הופיע ספרו אורה הכפולה המספר את סיפורן של שתי בנות  בנות תשע,  לי ואורה,  המגלות בזמן שהותן  בקיטנת קיץ  שהן תאומות במשפחה בה ההורים גרושים.  הבנות מחליטות להחליף תפקידים  וכל אחת  מהן נוסעת  להורה שלא גידל אותה.  בסוף הסיפור המשפחה מתאחדת מחדש.

הספר אורה הכפולה הוא מהספרים הראשונים העוסקים בספרות הילדים במשבר בנישואין ובילדים של הורים גרושים.  קסטנר טוען בספר שאם ילדים נפגעים מהמשבר במשפחה ראוי לפחות לשוחח איתם ולהסביר להם מה מתרחש.

ספק אם פסיכולוגים יאהבו ספר זה המציג מצג שוו כאילו  המשפחה עתידה להתאחר לאחר משבר של פרידה וגרושין.   בכל אופן מבחינה ספרותית סוף טוב מתבקש בספרות הילדים.

פתחנו  בספרו של אנתוני בראון  גורילה.  ספר ייחודי זה מדגיש את מצב הניכור בין האב העסוק לבתו הכמהה לתשומת ליבו.  האיורים סימטריים  עם משחק של האור והצל בספר ובאיורים רבים יש תחושה של סורגים וכלא.  הרחקת הנושא יחסי אב בת לעולם הגורילות יוצרים את אופיו המוזר והמיוחד של ספר ילדים זה.

דנו גם בספר נוסף של אנטוני בראון:  אבא שלי - ספר מקביל לספר אמא שלי שעסקנו בו במפגש קודם.  האב  בסיפור הוא אב קונווציונלי הלבוש בפיג'מה וחלוק בית אך הילד רואה בו את האב המוצלח ביותר.  כל מקבץ תמונות מסתיים  במילים: "הוא בסדר גמור האבא שלי".

סיימנו את השיעור מבחר שירים וסיפורים בנושא אבא הלך לעבודה.

בשיעור הבא נתחיל לעסוק בנושא משבר במשפחה על פי סיפרו של אריך קסטנר אורה הכפולה.

עסקנו  בדמות האב בספרות הילדים. פתחנו בקריאה בשירה של קדיה מולודובסקי הילדה איילת שנכתב במחצית הראשונה של המאה העשרים וראינו דמות אב תקיף ואולי גם מפחיד המרעים בקולו על איילת בת השש, דורש ממנה לסייע במלאכות הבית ומאיים לגרשה מהבית.

המשכנו בספרה של פניה ברגשטיין ויהי ערב שנכתב בשנת 1949. גם כאן יש אבא תקיף הקורא לבתו ילדה לא טובה משום שהפריע את מנוחת התרנגולות.  אב זה מתפייס עם בתו פיוס מלא לאחר שהוא שומע שנכנסה ללול מתוך כוונות טובות.

קראנו  בספרו של מאיר שלו אבא עושה בושות. עמדנו אל השינוי המגדרי בתפקידי האב והאם.  האם עובדת בתפקיד ייצוגי בטלוויזיה בעוד האב נמצא בבית עם ילדו, מביא אותו לגן ואופה עוגה לתחרות אפייה בגן.

סיימנו בספריו של דוד גרוסמן ג'ירפה ולישון  ואיתמר וכובע הקסמים השחור. כברבים מספרי גרוסמן יש בעיקר אבא הנמצא בקשר עמוק וקרוב  עם ילדיו.

ראו גם בדף :  דמות האב בספרות הילדים

המפגש התמקד בדמות האומנת בספרות הילדים. עסקנו ביצירות: פצפונת ואנטון,  מרי פופינס וצלילי המוזיקה. ראו קישורים וסיכום בקישור למעלה.

המפגש התמקד בספרו של אריך קסטנר פצפונת ואנטון. בדומה לספר אמיל והבלשים גם ספר זה עוסק בסיפור המתאים לידיעה  קצרה בעיתון  "ילד בן עשר סייע לתפוס גנב".  מעבר לקוו העלילה הפשוט הסיפור הוא סיפר ידידותם של  פצפונת, ילדה מפונקת מבית עשירים עם אנטון, ילד עני החיי עם אמו החולה.

קסטנר הוסיף בסוף סיפור "הרהור" שבו הוא דן בשאלות מוסריות וספרותיות העלות מהפרק.  הוא מציע לילדים שאינם מעוניינים פשוט לדלג על ה"הרהור ולהמשיך לפרק הבא.

יחסיי הורים ילדים בסיפור טעונים מאוד.   פצפונת כמעט שאינה רואה את אמא העסוקה תמיד  בפעילות מחוץ לבית. אנטון מתמודד עם אמא חולה שהוא צריך לדאוג לכל מחסורה ואף לדאוג לפרנסת הבית.  אנטון הוא בעצם מבוגר קטן המתמודד עם קשיי החיים בעוד פצפונת אינה צריכה לדאוג לדבר.

אמא של פצפונת לא מעוניינת לדאוג לבתה והיא מעדיפה את חיי התענוגות של עצמה. בעוד אמא של אנטון למרות מחלתה משתדלת לשמח את בנה ולהיות עמו בקשר טוב.

אבא של פצפונת לא ממש פעיל בחינוכה כי הוא שוהה רוב שעות היום בעבודה אבל  משתדל לעקוב אחר גידולה ומשוחח עמה לפחות בארוחת הצהריים.  לאנטון אין בכלל אבא בסיפור.

פתחנו את הדיון בסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן  פרח לב הזהב.  הבדלנו בין סיפור עממי למעשייה אומנותית  וראינו שאנדרסן לקח מוטיבים מהסיפור העממי ויצר מהם מעשיות ספרותיות.  להבדיל מהסיפור העממי המתאר רגשות בסיסים בין בני אדם כמו קנאה, שנאה, אהבה וכדומה, לסיפור פרח לב הזהב יש מסר דתי נוצרי – התמסר התמסרות טוטאלית לעשיית המעשה הטוב.

המשכנו  בדיון בספר הלב מאת אדמונדו דה אמיצ'יס.  הספר הוא ספר הילדים הראשון שנכתב בצורת יומן. עמדנו על נסיבות כתיבת החיבור מסוף המאה התשע עשרה כספר המשקף את הלאומיות האיטלקית החדשה.  קראנו מתוך  הספר את הסיפור הלבלר הקטן שהוא אחד מסיפורי החודש המשובצים בספר.

על הספר ונסיבות חיבורו קראו בספרו של יהודה אטלס – ילדים גדולים 

מרקו מחפש את אמא - מספורי החודש בספר הלב

המשכנו להציג יצירות ספרותיות בהם הדודים או הקרובים משמשים כהורים חורגים נגד רצונם. פתחנו בסיפור הקוסם מארץ עוץ. דורותי מתגוררת בחוה עם דודיה ופועלי החווה אך לאף אחד מהם אין זמן להקשיב לה ולתייחס לצרכיה.  המקום שבו היא לא תפריע לכולם נמצא אי שם מעבר לקשת.  צפינו בפתיחה לעיבוד הקולנועי לסיפור בשנת 1939.

המשכנו בסיפורה של היידי בת ההרים. גם היא גדלה בבית דודותה הרואה בה מעמסה ומחליטה להשאיר אותה אצל סבה בהרים.  הסב הנרגן נכבש לאט לאט בקסמיה של הילדה.

עברנו לספרו של אנתוני בראון אמא שלי.  בספר מתאר ילד את אמו כמוכשרת מאוד בתחומים רבים אך התמונות מתארות אמא "רגילה" קצת שמנמנה ובחלוק.  המסר העולה מהספר שהאמא הרגילה היא האמא המיוחדת.

בתחנה הבאה קראנו את  הסיפור  שבעה אכלנים משונים.  דמות האם מסיפור עסוקה כל היום בבישול המאכלים המיוחדים שאוהבים שבעת ילדיה. דמות האם  בסיפור היא אם  שתעשה הכל כדי להשביע את רצון ילדיה.  במשפחה בסיפור האב והאם נוטלים חלק בטיפול בילדים ובביצעו מטלות הבית.

צפו בסרטון ביתי נחמד – שבעה אכלנים קטנים

סיימנו בדמותה של קנגה – האמא קנגרו בסיפור פו הדב.  קנגה מאופיינת כאמא דאגנית. הקושרת לבנה צעיף ודורשת שלא ישוב  מאוחר הבייתה.

המפגש התמקד בדמותה של האם החורגת במעשיה על פי ספרה של דינה שטרן. עמדנו על ארבעה  צדדים בדמות האם החורגת:   ההיסטורי, האנתרופולוגי, הפסיכולוגי והספרותי. (ראו מצגת תחת לשונית: סיפור עממי).    עסקנו פרשנות הרואה באם החורגת את השתקפותה של האם האמתית.  הילד תופס את אמו הן כדמות אוהבת ומגנה והן כדמות מגבילה.  כעסיו  כלפי אמו מופנים כאילו לאם אחרת, לאם חורגת.

האם המגבילה בשיר  על הדרך עץ עמד

על הדרך עץ עמד אנימציה ביוטיוב

איציק מאנגר - על הדרך עץ עמד

קרובי משפחה כהורים חורגים 

בחלקו השני של השיעור צפינו בקטע הפתיחה לסרט הרי פוטר ואבן החכמים ובקטע הפתיחה לסרט ג'יימס והאפרסק הענק.  בשני הסרטים ראינו דודים  המשמשים כהורים חורגים. בשני הסרטים מתייחסים  קרובי המשפחה לילד ביחס של התנשאות, ניצול וזלזול (הנסיכה בקרעים).  הסיפורים משקפים מצב בו נאלצים בוגרים לגדל את ילדי קרוביהם מכורח הנסיבות גם בלי שרצו בכך.   בחברות שהתבססו על כלכלה משפחתית ניתן היה ביתר קלות  לנצל את יתומי הקרובים חסרי המגן.

המפגש התמקד בניתוח פסיכולוגי של הסיפור לכלולית.  סיכום טוב של הנושא ישנו ביחידה השניה בקורס סוגות בסיפורת הילדים.  ראו לשונית סיפור עממי.

המפגש הבא יוקדש לדמותה של האם החורגת במעשייה.

מבחן הנעל